אני כותב את הפוסט הזה מוקף בטישו, לידי כוס תה שכבר הספיק להתקרר וכאב ראש שנזכר שהוא צריך להכאיב עם כל שיעול. השפעת תפסה אותי בביצים.
אף אחד לא הכין אותנו לוירוסים הארצישראלים המצויים. הרי התכוננו וחשבנו על הכל. משקיות ziploc, דרך בדיקה מדוקדקת של מקום המגורים, מוסדות החינוך, תכנית אב כלכלית, המינונים של הביקורים המשפחתיים, אפילו ההתאקלמות ההדרגתית לסחוג המקומי. אבל וירוסים? החורף הראשון שלנו בארץ רצוף בארועים ויראליים של כל המשפחה, אחד אחרי השני, בלי הפוגה של יותר משבוע. אז מה לעזאזל הסיפור?
יש לי שלוש תאוריות.
חורף קר במיוחד
החורף הכי קר וגשום שהיה לי בארה"ב קורה כאן בארץ. אני שומע מכולם שזה באמת חורף מיוחד. מלא גשם (לא אמור להיות לנו מחסור במשקעים? חמסה, חמסה שימשיך ככה) וקור. קופא לי פה התחת. כשהיינו שם, לא הפסקנו לקטר על כמה חם בארץ שלנו. הקור הזה תפס אותי בהפתעה.
מילא קר. בארה"ב ערוכים לקור עם חימום מובנה בכל מקום שמייבש את הנשמה. פה לא. פה אנחנו עוברים בבית בין מוקד חום אחד לשני בריצה. המזגן בסלון מחמם את איזור הספה. שם נעים, אפילו חם מידי. אבל ברגע שיוצאים מהפרימטר של הסלון לכיוון חדר השינה, סיביר. בסלון עם תחתונים, בדרך למיטה לובשים מעיל.
נעים מאד, וירוס
התאוריה השנייה שלי לריבוי המחלות שלנו החורף הוא שהגוף שלנו לא רגיל פה לוירוסים. שכמו שצריך להתרגל לנהג אוטובוס שצורח עליך להכנס פנימה, כך גם צריך להתרגל למשפחת הוירוסים הארצישראלים. האמת, הגיוני. אבל נראה לי שזה יותר מזה. באמריקה, כמו באמריקה, הנימוס ודרך הארץ מושרשים בכל. שם, הוירוסים מודיעים מראש, נותנים זמן להתארגן, לא באמת רוצים לפגוע ועוזבים בנימוס אחרי יום. פה? בום! למיטה לשלושה ימים רצוף מוירוס חסר מנוחה.
תביא חיבוק
התאוריה האחרונה שלי היא תאוריית המגע. אני זוכר שהייתי בהלם כשהגעתי לארה"ב. איזה אנטיפטיים האמריקאים האלה. מילא לא מחבקים ומנשקים, אבל אפילו לא לוחצים את היד! מה זה? שם התוודעתי לראשונה למושג fist bump - מפגש בלתי מחייב בין אגרופים קפוצים שתמיד הייתי מתרגם ל-"בטוח שהרגע חיטתת באף, אתה מגעיל אותי, לא נוגע בך". אולי זה אנטי-חברתי, אבל זה בריא!
פה? לחיצות ידיים, נישוקים, חיבוקים, ליטופים בשיער וליקוקים באזניים.
אני רוצה לסיים במסר לוירוסים: לא תשברו אותנו! החומוס, השווארמה, הבקלאוות, המשפחה והחברים שווים כל טישו!
אני מאחר לרופא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה