אתמול העמיסו את כל מטלטלינו במכולה לפני יציאתה לשייט תענוגות של חודשיים באוקיינוס השקט, האטלנטי והים התיכון.הימים האחרונים היו אינטנסיבים במיוחד. קניות, מיונים, אריזות, ארוחות, מפגשים, פרידות. מרגש, מלחיץ, שמח, עצוב - כל קשת הרגשות התרכזו לקליימקס של כמה ימים אחרי חודשים של בניית מתח.
ועכשיו, מציאות חדשה. זה רק אנחנו והילדים, בדרכים, ברכב שכור, עם כמה בגדים, מברשת שיניים, אייפד, אייפון ו-18 מטענים. הופכים עמוד בין הפרק שהסתיים לפרק חדש. לא פה ועדיין לא שם. איזור דמדומים. הרגשה מוזרה. אין עוגן. מבלבל. לא פשוט. אבל גם מלא חיוניות והרגשה של מימוש. אנחנו עמוק בתהליך, עמוק במסע. חייבים לחוות כל רגע.
לפנינו טיול של חודש בארה״ב בין מדברים, הרים, ערים וחופים. מיצוי אחרון של העושר הטבעי והפחות טבעי של אמריקה ברית. חופש וגיבוש משפחתי לפני ההגעה ליעד.
להתראות סאניוויל, להתראות חברים.
אנחנו בפינת הרחובות ״חדש״ ו״לא נודע״.
עוד על הטיול ועל חוויותינו בתהליך החזרה לארץ בפוסטים הבאים.
